עו"ד אדיר בנימיני

אודות העיר נתניה

 

 

הקדמה:

 

ערב ראש השנה של שנת תשנ"ג (1992), עם סיום לימודיי בבית-הספר התיכון אורט לבוביץ, קיבלתי כמו שאר בני המחזור ספר עם מכתב מצורף של ראש העיר דאז, יואל אלראי; במכתבו למחזור הבוגרים כתב בין היתר ראש העיר כי "מקווה אני, שבבוא העת תהיה בין התורמים לקידומה ולשגשוגה של נתניה, האהובה על כולנן".

 

אכן, כולי תקוה שבדרכי שלי, כחבר מועצת העיר, אני מצליח בימים אלה להוציא לפועל את תקוותו זו של ראש העיר לשעבר, יואל אלראי, וזאת למרות שמידי פעם מצא לנכון ראש העיר לשעבר לחלוק באופן פומבי על צעדים מסוימים שנקטתי, ואשר לשיטתי היו נחוצים ומועילים.

 

 

 

 

מקור השם:

 

מקור השם, נתניה, גזור משמו של הנדבן היהודי והאמריקני, נתן שטראוס, אשר תרם רבות למפעל הציוני. במהלך שהותם בארה"ב של עובד בן-עמי ואיתמר בן-אבי, החליטו השניים לפנות אל שטראוס, במטרה לגייס את עזרתו להקמת הישוב החדש באזור השרון. היו גם כאלה מבין ראשי הישוב שמצאו בשם משמעות נוספת - תיאוקרטית: "נתן-יה".

 

 

 

 

רקע היסטורי של העיר נתניה:

 

הממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו עד כה באזור נתניה, מלמדים על כך שרק עם תחילת הכיבוש הערבי, בראשית המאה השביעית התבסס במקום זה יישוב של ממש. המקום כונה בשם אום ח'אלד, כנראה על שם אמו של ח'אלד בן וליד, אחד המצביאים הערבים שכבשו את א"י מידי הביזאנטיים.

 

במהלך מסעות הצלב לא"י (המאה ה-12) נבנתה באזור מצודתו של רוז'אר הלומברדי; המצודה שהוקמה במהלך מסע הצלב הראשון, מוזכרת רק בתעודה צלבנית אחת ששרדה משנת 1135. מספרים שאפילו נפוליון בונאפרטה, כאשר הגיע לא"י כמעט 600 שנה מאוחר יותר, התעניין במצודה. חלק מכוחותיו אף ניסו לאתר אותה, והתאכזבו לגלות את מצבם הפיזי הקשה של שרידי המצודה. המסע של הלומברדים מצפון איטליה הטביע חותם גם בהיסטוריה האירופאית, והאופרה "הלומברדים" של המלחין האיטלקי, וינצ'נזו בליני, מספרת את סיפור מסעם לא"י. במאמר מוסגר אציין כי לדאבוני, טרם השכילו עד כה, ראשי העיר לדורותיהם, להבין את הפוטנציאל התיירותי הגדול שקיים במקום, ומעולם לא עשו כל מאמץ לשמר את הריסות האתר הארכיאולוגי. הצעה שהוגשה מטעמי לשימור המקום ושיחזור המצודה (דבר שיש לו פוטנציאל תיירותי ענק) נדחתה על ידי מועצת העיר.

יסודותיה של העיר נתניה נוצרו רק בשנת 1928 כאשר רכשו חברי הסתדרות "בני בנימין" (שכונו כך כהוקרה לחוזה המדינה, בנימין זאב הרצל), 1,400 דונם מאדמות הכפר אום ח'אלד. הודות למסירותם ודבקותם במטרה של חברי ארגון זה הוקמה נתניה. בין מייסדי הארגון נמנו בין היתר: אלכסנדר אהרונסון (הנשיא), עובד בן-עמי (המזכיר), משה איכילוב, גד מכנס, ישראל דב פטקין, איתמר בן אב"י ויששכר בר-דרורא.

 

תושבי נתניה לא נפגעו למרבה המזל מהמאורעות של 1929, שנבעו מתוך החשש ההולך וגובר של הערבים על רקע מספרם ההולך וגודל של היהודים בא"י. על נתניה שהייתה אז עדיין ישוב קטן ובלתי נחשב פסחו המהומות. באוקטובר 1932 העניקו הבריטים לישוב מעמד של כפר, וצבי פייקוביץ (אלון) נתמנה למוכתר הכפר.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה, עם כיבושה של בלגיה בידי הנאצים, החלו להתפתח בנתניה הניצנים הראשונים של ענף היהלומים. בשנת 1940 בעקבות ההתרחבות של העיר, וקליטתם של מהגרים רבים מארצות אירופה, העניקו הבריטים לנתניה מעמד של מועצת עיר. נתניה תרמה את חלקה בתקופה זו למבצעי ההעפלה ההרואיים שבוצעו על ידי המחתרות השונות.

 

העיר מלאה גם חלק חשוב, מאוחר יותר, במאבק להוצאת הבריטים מא"י עם סיום מלחמת העולם השנייה. על מנת לנסות למנוע את הוצאתו להורג בידי הבריטים של לוחם האצ"ל ובן העיר, יעקב וייס, נחטפו בנתניה שני סרג'נטים מהצבא הבריטי, שנתלו מאוחר יותר עקב הוצאתם להורג של וייס ושניים מחבריו בכלא עכו.

 

נתניה זכתה לקבל מעמד סופי של עיר עם הקמת המדינה, ובתאריך ה-03/12/1948 הכריז על כך שר הפנים הראשון, יצחק גרינבוים. נתניה מנתה באותם ימים כ-11 אלף תושבים. בשנות ה-50 המשיכה העיר לגדול, והיא קלטה אלפי עולים בעיקר מארצות מזרח אירופה וצפון אפריקה. בשנות ה-60 כבר מנתה נתניה למעלה מ-60 אלף תושבים. שנות ה-70 וה-80 מסמלים את שיא הפריחה של ענף התיירות וענף היהלומים בעיר. אז החל גם הפיתוח של השכונות הדרומיות ובייחוד "קריית נורדאו". בסמוך לשכונה זו הוקמה "רמת פולג" שיועדה מראש לשמש כפרבר מגורים יוקרתי. שכונת "גבעת האירוסים" (הממוקמת בסמיכות לפולג), יועדה אף היא לשמש כפרבר יוקרתי במודל דומה. אולם זו הוקמה רק בתחילת שנות ה-90, עם תנופת הפיתוח שיצרו גלי ההגירה הגדולים מרפובליקות ברה"מ לשעבר. יש לציין עם זאת, כי נתניה עברה במהלך שנות ה-80 מהפכה מהבחינה הויזואלית, לאחר שהושקעו משאבים רבים בהקמת מדרחוב הרצל, קראוזה ותל-חי, וכן בשיפוץ הטיילת של "גן-המלך". בתקופה זו הוקם היכל התרבות ונבנה "קניון השרון" בכניסה לעיר, שהכניסו מימדים חדשים לחיי התרבות בעיר.