עו"ד אדיר בנימיני
דיני תעבורה - עתירות מנהליות - מוניציפאלי - משפט חוקתי ומנהלי
ADIR A. BENYAMINI
Attorney at Law
Constitutional law - Administrative law - Municipal law - Traffic Law
לקט מאמרים ופוסטים משפטיים
עו"ד אדיר בנימיני
בדף זה רכיזתי מספר רב של הפניות (לינקים) למאמרים ופוסטים משפטיים שפרסמתי ברחבי הרשת באתרים המיועדים לכך בנושאים משפטיים רבים ומגוונים, תוך ציון תמצית נושא המאמר והפניה ישירה אליו. י
הצטברות של עבירות תעבורה במעשה אחד
לא אחת קורה שבמסגרת אירוע תעבורה אחד עובר הנהג מספר עבירות; במאמר זה, שפורסם במקור באתר "אקדמיקס", במהלך חודש יוני 2011, אני נדרש לניתוח הסוגיה, מתי עבירת התעבורה היא "מעשה אחד" ומתי מדובר בכמה עבירות מצטברות. כעקרון, בהתאם להוראות חוק סדר הדין הפלילי, רשאי בית המשפט להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, "אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה". קביעה זו של בית המשפט, שתעשה על בסיס "מבחן אחידות המעשה והמקום", היא מאוד חשובה, היות ויש בה כדי להשליך על חומרת העונש, במיוחד כאשר הנאשם מורשע בעבירות שיש לצידן עונשים מנדטוריים. י
סתירת חזקת הסירוב לבדיקת אלכוהול
,כאן במאמר זה, שפורסם בחודש אפריל 2010 התייחסתי לסוגיה עקרונית ומעניינת שעלתה במסגרת תיק שנדון באותה עת בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, בשאלה האם החזקה של סירוב לבצע בדיקת אלכוהול היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לסתירה, או שהנאשם בעבירת נהיגה בשכרות, רשאי להביא ראיות לכך שבפועל לא היה שיכור. כל זאתף למרות שכביכול סירב להיבדק, ובכך לסתור את "חזקת השכרות" שקמה מתוקף הסירוב. י
פורסם במקור באתר
lawguide
אנונימיות וחופש הביטוי בעידן האינטרנט
הסרט "הרשות החמישית" שמציג את סיפורו של אתר "ויקיליקס" (שהצליח לחשוף יותר ממיליון מסמכים מסווגים), ועוקב אחרי הדמות של מייסדו, ג'וליאן אסאנג', מתמקד, בין השאר, בזכות העומדת לאדם להביע את עצמו באופן חופשי ואנונימי ברשת האינטרנט. י
הנה הפניה למאמר אותו פרסמתי בבלוג המשפטי של בנענע10, באפריל 2010, עוד לפני יציאת הסרט לאקרנים, וזאת בעקבות פרסום פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת רמי מור. פסק דין שניתן מפי כב' השופטים אליעזר ריבלין ואדמונד לוי וד"ר אליקים רובינשטיין. המאמר מתמקד בעיקר בהיבט אחד שעלה באותה פרשה, וזו חשיבות השמירה על האנונימיות באינטרנט, הגם שהמחיר החברתי, בעיקר האינדיוודואלי, עלול להיות מאוד גבוה במקרים מסוימים. י
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=672963&year=2010&month=4י
המשפט הרומי
כמי שמחובר מאוד לעולם הקלאסי, היה זה רק טבעי עבורי להדרש ולהעמיק גם בחקר המשפט הרומי. כאן במאמר שפרסמתי בבלוג המשפטי שלי בנענע10, בחודש אפריל 2012 , אני פורס בפני הקורא, בקצירת האומר ממש, את מהותו של המשפט הרומי. רקע כללי, מקורות חקיקה וסקירה משפטית-היסטורית. המטרה הייתה, מן הסתם להביא לקורא בתמצית את העולם המשפטי העשיר שמתסתתר מאחורי שיטת משפט זו. המשפט הרומי שימש במשך דורות בפקולטות למשפטים אסכולה מצוינת לאימון המחשבה המשפטית, לפיתוח כשרון הניסוח של רעיונות משפטיים ולניתוח הגיוני של עובדות משפטיות. י
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=672963&year=2012&month=4
מדיניות החמרת הענישה בעבירות תעבורה
מאז קום המדינה אנו עדים לתופעה אשר נדמה כי רק הולכת ומתרחבת באחרונה במקומותינו, הנוגעת לאופן המיוחד שבו מסקרת התקשורת את מה שניתן כנות בשם "הנעשה בכבישים". מבלי להיכנס לתיאוריות מורכבות מתחום מדעי החברה, התחושה שלי הינה שלתקשורת, יש תפקיד בליבוי היצרים, באופן המשפיע על דעת הקהל, ומביא בסופו של דבר להחמרה במדיניות הענישה בעבירות תעבורה. י
הנה מאמר על מקרה בולט שמשקף מגמה זו, המשתלב כאן בעיקר הרצון שקיים בלב רבים להילחם גם בתופעות האלימות בקרב בני נוער. כל זאת, בקשר להצעת חוק שעלתה בכנסת, שהתכלית מאחוריה הייתה להביא לכך ש"מי שנחשד בביצוע עבירה של פגיעה בגוף או פגיעה ברכוש, והתיק לא נסגר בשל חוסר אשמה, לא יוכל לקבל רישיון נהיגה בטרם מלאו לו 21 שנים". התייחסתי במאמר בעיקר להיבטים העולים מכך בכל הנוגע ל"חזקת החפות", שרק הולכת ומתכרסמת באחרונה. י
http://www.articles.co.il/article.php?id=71991
"הכה בנאשם ככל יכולתך"
הנה עוד היבט של מגמת ההחמרה בענישה אליה נדרשתי במאמר הקודם, הפעם בקשר עם מדיניות הענישה וקביעת "סעיף הסל" בתיקי תאונות דרכים. כפי שהסברתי במאמר הזה, לכל תובע תעבורה יש שיקול דעת בנוגע לסעיף שהוא מצמיד לכתב האישום בגין מעורבות בתאונת דרכים, בין סעיף מחמיר יותר "נהיגה בקלות ראש או נהיגה רשלנית" (סעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961), לבין הסעיף המקל "נהיגה בחוסר זהירות" (תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961). י
http://www.objection.co.il/index2.php?id=1113&lang=HEB
"טבעת גיגס"
חיבתי לעולם הקלאסי, ולאופן שבו הטקסטים העתיקים הללו משתלבים בעולם המשפט, באים לידי ביטוי במאמר הזה, המבוסס על המיתוס של המלך גיגס, כפי שהוא מסופר מפי גלאוקון בתוך כתבי אפלטון. פורסם במקור באתר הפורומים המשפטיים. י
http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=438813
אומנות החקירה הנגדית
יכולת הטיעון ומלאכת החקירה נגדית נכנסים לקטגוריה של אומנות; כמו בכל האומנויות הכישרון הטבעי משחק תפקיד מפתח, כאשר כמובן, הטיפוח והשקידה על שכלול היכולת הם לא פחות חשובים. כפי שהסברתי במאמר הבא "עשרות דפי פרוטוקול של חקירה נגדית, לא מעידים בהכרח על היותה מוצלחת". האיכות יותר חשובה מהכמות. י
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=672963&blogcode=14024098
שימוש בטלפון-נייד בזמן נהיגה
בתקנה 28(א)לתקנות התעבורה נקבע כי נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; בתקנה 28(ב)(1) נכתב שבעת שהרכב בתנועה,הנוהג בהגה לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם ברכב – אלא באמצעות דיבורית.
פורסם במקור בפורטל KSN. י
המאמר שימוש בטלפון נייד בנהיגה - עו"ד אדיר בנימיני
CAVENDUM EST, NE MAIOR POENA QUAM CULPA SIT
Marcus Tullius Cicero
[De Officiis, I, 89]
"הבה ניזהר לבל יהיה העונש גדול מהאשמה"
זהו עקרון-על בתורת הענישה, שמקורו במשפט הרומי, וכאן מובא במילותיו של המדינאי והמשפטן, מרקוס טוליוס קיקרו, שמתייחס לסוגיה בספרו "על החובות". אציין בהקשר הזה שמדובר בציטוט חלקי בלבד, שכן בהמשך המשפט מתוך הספר, מביע קיקרו גם עמדה כנגד מה שזכה במשפט המודרני לכינוי "אכיפה סלקטיבית". להלן הציטוט המלא: "יש לדאוג לבל יהיה העונש כבד מן העבירה, וכן לבל ייענשו אחדים, כאשר בגלל אותן סיבות אחרים אף לא ייתבעו לדין" [מרקוס טוליוס קיקרו על החובות (תרגום: אביב קציר) הוצאת אונ' בר-אילן תשס"ג-2003, עמ' 75]
עו"ד אדיר בנימיני
בעלים שותף במשרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני
בית סילבר, מתחם הבורסה רמת-גן
טל' 03-6494555
פקס: 03-6494554
E-Mail: adirb10@gmail.com