עו"ד אדיר בנימיני

"התרחש אחריו, לכן זה קרה בגללו"; זהו כשל לוגי רטרודוקטיבי, שבו יוצאים מתוך נקודת הנחה ו/או טוענים כי היות ואירוע מסוים התרחש אחרי אירוע אחר, האירוע הראשון הוא הגורם לאירוע השני. בהיבטים המשפטיים לסוגיה הזו יש משמעות לעניין קביעת הקשר-הסיבתי בין האירועים, כפי שהטעים על כך כב' השופט (כתוארו אז), ד"ר משאל חשין, בפרשת יוסף ברזני (דנ"א 5712/01): "[...] וכמאמר הידוע בלטינית, נשאל אף אנו: ? Post hoc - ergo propter hoc: כיוון שאחרי זה - נסיק שבגלל זה? העובדה, כשהיא לעצמה, שאירוע ב' אירע לאחר אירוע א', אין פירושה שאירוע ב' אירע בגלל אירוע א'. חייב שיתקיים קשר סיבתי ראוי בין שני האירועים, וקשר זה יילמד בנסיבותיו של כל עניין ועניין, תוך היעזרות, כמקובל, בראיות שלעניין".

במשפט הפלילי נקבע בפסיקת בית המשפט העליון, כאן במילותיו של כב' השופט, אדמונד א' לוי, כי "אין די בכך שאירועים התרחשו בחופף או למצער בסמיכות זה לזה, כדי לבסס את קיומו של קשר סיבתי ביניהם (כמימרה המפורסמת "post hoc, ergo, propter hoc" – ובתרגום חופשי "לאחריו, לפיכך, בגללו")" (ע"פ 1929/06).

בדיני התעבורה הסוגיה של מציאת הקשר הסיבתי היא מאוד חשובה בכל הנוגע לקביעת האחריות להתרחשות תאונות דרכים. לצורך ההמחשה, יתכנו מצבים בהם יועמד לדין נהג בגין גרימת תאונת דרכים למרות שלכאורה לא היה כל מגע בינו לבין הנהג המעורב או הולך רגל. מספיק שיעשה לכאורה מעשה אסור, שיגרום למשל לכך שרוכב-אופנוע יסטה ויחליק על הכביש ו/או יתנגש ברכבים חונים. במקרה כזה יכול הנהג להתגונן בטענה של היעדר קשר סיבתי, קרי, שהתאונה של רוכב האופנוע כלל אינה נוגעת או קשורה אליו ולהתנגותו על הכביש, ולכן האישום נובע מאותו כשל לוגי: "פוסט הוק, ארגו פרופטר הוק". כלומר, שאין כל קשר סיבתי בין שני האירועים.