top of page

שאלות שהופנו באמצעות המדור המשפטי של העיתון "קול השרון", ונענו על ידי עו"ד אדיר בנימיני

למען הסר ספק יובהר כי אין באמור משום מתן עצה או חוות דעת משפטית ויש להיוועץ פרטנית עם עו"ד בטרם יעשה שימוש במידע לעיל

שאלה:

בזמן שהותי בחו"ל אחד מבני משפחתי ביצע עבירת מהירות כשנסע ברכב שלי אותו קיבלתי מחברת ליסינג, ורק עכשיו קיבלתי הודעה על כך באמצעותם. האם אני יכול לצאת מזה, אם אוכיח לשופט שהייתי בחו"ל?

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): על פי חזקת האחריות הקבועה בפקודת התעבורה, קיימת חזקה כי בעל רכב אחראי לכל עבירת תעבורה המתבצעת באמצעות רכבו. לפיכך, לא די בכך שבעל הרכב יוכיח כי לא נהג בפועל ברכב, עליו לחשוף בפני בית המשפט גם את זהותו של הנהג שהחזיק ברכב. אחרת עלול בעל הרכב להיות מורשע בביצוע עבירת התעבורה בעצמו, אלא אם כן יוכיח כי הרכב נלקח ממנו ללא רשותו. ההודעה על ביצוע העבירה צריכה להימסר לחברת ההשכרה תוך 4 חודשים, אך אם היא אינה המחזיקה ברכב בפועל, ניתנת למשטרה אורכה נוספת וארוכה. 

 

----------------------------------------------------------

 

שאלה:

הוזמנתי לחקירה במשטרה בגין אירוע שהתרחש לפני כמעט שנתיים, וטענו כי נהגתי בפסילה ברכב בזמן ובמקום שכלל לא זכורים לי. זה נכון שהייתי בפסילה, אבל לא נהגתי.

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): עליך להמתין בסבלנות ולראות באם יוגש כתב אישום. ברמה העקרונית, בדיני התעבורה קיימת התיישנות מיוחדת של שנה בה חייבת המשטרה להודיע על ביצוע העבירה המיוחסת לנהג. על פניו, במידה והפעם הראשונה בה נודע לך על הנושא היה במהלך החקירה, אזי כלל זה תופס. אם בסופו של יום כתב האשמה יוגש, הרי שלאור חומרת העבירה, והמדיניות המקובלת היום לדרוש עליה מאסר בפועל, מומלץ מאוד שתתייצב לדיון בלוויית עורך-דין לתעבורה.

 

---------------------------------------------------------

 

שאלה:

נתפסתי על עבירת נהיגה עם אלכוהול, כשמכשיר הינשוף הראה תוצאה של 320 והשוטרים בכל זאת נתנו לי הזמנה למשפט. שתיתי רק כוסית אחת כמה שעות לפני הנהיגה. על פי פרסומים בעיתונות, האם זה נכון שמכשיר הבדיקה מזייף?

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): על פי שני פסק דין של הרכב שופטים של בית המשפט העליון בירושלים (בעניין אהוד גורן ונעם שרביט), נהנה כעת מכשיר הינשוף מחזקת אמינות, וכל שנותר לבחון הוא האם הופעל באופן תקין ועל פי נהלי הפעלה. אציין כי היות ועונש המינימום בעבירה זו הינו דרקוני, בדמות שנתיים פסילת רישיון בפועל, במידה ותורשע, מומלץ מאוד שתתייצב לדיון בליווי סנגור, עורך דין תעבורה.

 

--------------------------------------------------------

 

שאלה:

משרד הרישוי לא מחדש לי את הרישיון כבר כמה שנים בגלל הצטברות קנסות אני מקבל כל הזמן רישיון נהיגה לחצי שנה. היום אני מעוכב רישיון בשל חובות בהוצאה לפועל. יומיים אחרי שפג תוקף הרישיון, תפס אותי שוטר ונתן לי הזמנה למשפט בה כתב שאין לי רישיון חמש שנים, וזאת למרות שהראיתי לו שרק יומיים קודם נגמר התוקף.

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): ככלל, כתב אישום (הכולל הזמנה למשפט) מוגש על היעדר רישיון תקף, רק אם חלפה למעלה משנה ממועד פקיעתו, זאת בהתאם למדיניות האכיפה המשטרתית הנהוגה כיום. למרות שאין בנושא הלכה מחייבת של בית המשפט העליון, המדיניות שאומצה על ידי בתי המשפט היא שבכל מקרה בו מוגש כתב אישום על נהיגה ללא רישיון תקף, מניין הימים מתחיל מיום פקיעתו של רישיון "הפלסטיק" האחרון שהוענק לנהג. לפיכך, לרישיון הנהיגה הזמני מנייר יש משקל רק לעניין חומרת הענישה בגין העבירה. מומלץ מאוד להתייצב למשפט בליווי סנגור, עורך-דין תעבורה, כאשר יש בידך רישיון נהיגה תקף. בנסיבות האמורות הנך נמצא בסכנה של פסילת רישיון בפועל.

 

-------------------------------------------------------

 

שאלה:

האחראי על התפעול במקום העבודה שלי העביר לי הזמנה לדין על שם החברה בגין עבירת מהירות שבוצעה ברכב בו אני נוהג מטעם העבודה, ונתן לי הוראה "לטפל בזה". מה עלי לעשות?

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): עליך להצטייד בייפוי-כוח חתום על ידי אורגן בעל זכות חתימה בתאגיד, הכולל גם בקשה מטעם התאגיד להסב את הדו"ח על שמך, זאת מתוך הנחה כי הרכב המדובר נמצא דרך קבע בחזקתך ו/או היה בחזקתך בעת ביצוע עבירת התעבורה. מקום העבודה מבקש לנהוג כך, כפי הנראה, לאור המדיניות העונשית (המונחית על ידי הכנסת) להטיל קנסות כבדים, עד פי 4, על תאגידים שאינם חושפים את זהות בעל הרכב. מכיוון שעבירה מעין זו עלולה לחשוף אותך, באופן אישי, לסכנת פסילה בפועל רצוי להתייצב לדיון בבית המשפט בליווי עורך-דין לתעבורה.

 

------------------------------------------------------

  

שאלה:

נתתי ערב אחד לפועל שלי את רכב הטנדר כדי שיאסוף חומרים לאתר הבניה בבוקר. אתמול קיבלתי טלפון מהמשטרה שהרכב מוחרם ושאני חייב למסור אותו למגרש מכוניות שלהם, אחרי שהפועל נתפס בשכרות. האם זה חוקי לקחת לי את רכב העבודה שמשמש לפרנסה?

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): בנסיבות האלה רשאית המשטרה להוציא צו איסור שימוש ברכב לאחר שנהג הרכב נתפס נוהג בשכרות, אך כל זאת בכפוף לביצוע שימוע לבעל הרכב. מומלץ לך להיוועץ בדחיפות עם עורך-דין לתעבורה, שכן ניתן במקרה כזה להגיש בקשה דחופה לביטול ההשבתה לבית המשפט לתעבורה. המדובר ללא ספק בחוק בעייתי ביותר מבחינה חוקתית, לאור הפגיעה החדה בזכות הקניין, הכוללת הטלת סנקציה מנהלית על אדם שלא פשע בדבר. בית המשפט העליון, בפרשת אמברם, דן בחוקתיות החוק הזה, במסגרת הרכב של שלושה שופטים, וקבע שהוא חוקתי.

 

------------------------------------------------------

 

שאלה:

קיבלתי דו"ח על דיבור בטלפון נייד, כאשר ברגע שקיבלתי את השיחה נעצרתי בצד ונכנסתי למפרץ חניה, ורק אז עניתי לשיחה. השוטר שעצר אותי טען שאסור לי לדבר כשהמנוע לא דומם. האם הוא צודק ומה הסיכויים שלי אם אבקש להישפט?

 

תשובה:

עו"ד אדיר בנימיני (דיני תעבורה): הפסיקה במקרה כמו שלך אינה חד-משמעית, וקיימות החלטות שונות וסותרות בעניין. אין בפקוד התעבורה הגדרה מפורשת מהו ביצוע "אקט של נהיגה", והדבר נתון לפרשנות. בעיקרון יש להבחין בין עצירה (במצב בו הרכב מונע) כאשר הרכב נמצא בתנועה (כמו למשל עמידה בתמרור אדום), לבין מקרה כמו שלך, בו נעצרת ביוזמתך במפרץ החניה בשולי הכביש. לא אחת נקבע בפסיקה כי במקרה כמו שאתה מתאר מותר לשוחח בטלפון הנייד. קשה לי להעריך את סיכוייך מבלי לראות את הדו"ח והחומר הנלווה לו. אף נהוג לומר בקרבינו, עורכי-הדין, כי אנחנו תמיד יודעים איך אנחנו נכנסים לאולם בית המשפט, אבל אף פעם לא בטוחים איך נמצא ממנו.   

צילום: סטודיו ליאורית

Iustitia Est Constans Et Perpetua Voluntas Ius Suum Cuique Tribuendi

"הצדק הוא הרצון היציב והמתמיד, לתת לכל אדם את הראוי לו", זו הגדרת הצדק על פי חכם המשפט הרומי, אולפיאנוס, מתוך קודקס יוסטיניאנוס "מכלול המשפט האזרחי". התפקיד השיפוטי במשפט הרומי, הופקד בידי הפראיטור, שהיה שני במעלה מבחינת ההיררכיה של נושאי המשרות אחרי הקונסול. מעבר לתפקידיהם כשופטים היו הפראיטורים ממונים גם על הביטחון הציבורי, והוענקה להם זכות להתקין תקנות עם פרשנות ותוספות לחוק הקיים, תוך כיבוד התקנות של קודמיהם. בדרך זו תרמו הפראיטורים להתחדשות החוק הרומי ולפיתוחו, ומכאן זכו לכינוי "הקול החי של המשפט האזרחי". 

 

הפראיטורים, שהיו נציגי ציבור נבחרים, שהתפקיד אותו מלאו, היה למעשה עוד קרש קפיצה לפני כיבוש כיסא הרם ביותר בתקופת הרפובליקה הרומית, נהגו להיוועץ חוג זה של משפטנים ("נבוני חוק" או "יועצי חוק"). חוג זה השפיע במידה רבה על הכרעות הדין ותרם להתפתחות החוק וליצירת ספרות משפטית. בנוסף לעזרה בניהול המשפט סייעו יועצי החוק לאזרחים בחיבור מסמכים בעלי אופי משפטי, כגון חוזים וצוואות. חכמי המשפט לא הסתפקו במתן עזרה זו, ובמאה השלישית לפנה"ס החלו להורות את חכמת המשפט ברבים בבתי מדרש שקמו לצורך כך. 

 

בתקופת הקיסרות המאוחרת הוגבל החופש של חכמי המשפט לפרש את החוק, בתי המדרש הלכו והצטמקו ובמקומם קמו "אנשי חצר משפטיים", שפרשו את החוק על פי רצונו של הקיסר. קרנם של חכמי המשפט שב ועלה עם גיבוש קודקסט יוסטיאנינוס; מלבד ליקוט החוקים, דאג הקיסר יוסטיניאנוס גם לכנס את חיבוריהם של חכמי המשפט מהתקופה הקלאסית (החלק המכונה "ספר האינסטיטוציות"). חלק זה אמור היה לשמש כספר לימוד יסודי לכל העוסקים בלימוד המשפט, שיהיה נוח לשימוש התלמידים הקוראים בו, אך עד מהרה קיבל גם תוקף של הוראות החוק עצמו. 

 

הציטוט לעיל של חכם המשפט, אולפיאנוס, לקוח מתחילת הספר בקודקס אשר הסוגיה הראשונה שנדונה בו היא "הצדק והמשפט": "הצדק הוא הרצון הקבוע והמתמיד הנותן לכל אדם את הראוי לו"; "חכמת המשפט" היא "מדע הצדק והרשע" [ספרי החוקים של יוסטיניאנוס קיסר – האינסטיטוציות תרגום מלטינית: ד"ר שמואל איזנשטדט (ירושלים המשפט) תרפ"ט, עמ' 3].

 

אסכולת הפרשנים שצמחה באוניברסיטת בולוניה שבאיטליה בערך בשנת 1100 (ב"תקופת התחייה" של המשפט הרומי), הפכה את בולוניה למרכז העולמי של לימודי המשפט הרומי, משם נופצה התורה אל עבר כל רחבי אירופה. חכמי המשפט הרומי של המאה ה-11 ועד המאה ה-13 אשר עסקו בפרשנות של הקודקס היוסטיניאני, כונו בשם "גלוסטורים" (פרשנים). לפירושים אלה אירע מה שאירע לפירושי האמוראים למשנה, והם נתרחבו לספרות שלמה, ובסופו של דבר, אותו קורפוס חוקים (הכולל פרשנויות) אשר כינסו מורי בולוניה, נתקבל לאחר מכן הלכה למעשה בבתי המשפט באירופה, והשופטים נשענו עליו בבואם לתת את פסק דינם. קודקס החוקים כולל הפרשנויות הפך ליחידה אחת תוך קבלת העיקרון הנודע: "מה שאין לו פרוש, אינו נוהג בבתי-משפט". 

 

להרחבה ראו:  שמואל איזנשטדט המשפט הרומאי, תולדותיו ותורתו (תל-אביב המשפט) תשי"ד-1953



 

bottom of page